<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פרקים י"ז—כ'</h1>
<h2>דף ס:</h2>
הנה כתבנו מנפלאות תמים דעים בבריאת האדם אחת מני אלף לידע ולהודיע ולהודע כי חייב אדם להודות לו ית' על חכמת הבריאה ההוה הנפסדת ולכן תקנו בקומו לברך אשר יצר את האדם בחכמה וכו' וחותם בה רופא כל בשר ומפליא לעשות והמסתכל בפרקים שעברו ידע וישכיל ממוצא דבר כי חייבים אנחנו בברכה זו להכיר ה' ועוזרו ויחזם במחזה הנה אלהינו זה כמו שאמר דוד המשורר בספרו להלל לאל כבוד ועוז והוד אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. אחר אשר תקנו ברכה זו על חיבור הגוף ותיקונו ראוי להודות לו על הנשמ' הטהורה הנשארת אחרי המות אשר התחברה בכלי הגוף ההוים והנפסדים ותקנו לומר אלהי נשמה שנתת בי טהורה וכו' ואדבר קצת במעלות הנפש החכמה הנשמה הטהורה על דרך הספר לידע ולהודיע ולהודע כמה אדם חייב להשלים נפשו לאור באור החיים האמתיים. להתהלך לפני ה' באור החיים. הנפש המשכלת והיא המדברת פעולתה המחשבה וההבנה והזכרון והבחירה והיא צורת האדם הראשונה שהבדילו בה השי"ת משאר בעלי חיים. ואינה גוף אבל היא כח בגוף. והשכל המגיע לה בתחלתה נקרא שכל. נפעל או שכל היולני וצריך להוציאו לידי מעשה כי הוא בכח והמוציאו צריך שיהיה שכל בפועל וכשיוציאהו זה המוציא לידי פועל ויהיו הדברים המושכלים לו בכח מושכלים בפועל ישוב גם הוא שכל בפועל והגיעה הנפש למעלה זו בדעות אמתיות ובמעשים מתוקנים וזאת שלמותה הראשון. אלו המושכלות נתנו לה להיות הצעות להגיע בהם שלמות האחרון. וכשהוא שכל בפועל נקרא בלשון החכמים שכל קנוי שנבדל מן החומר. ויהיה הסדר על הדרך הזה כח הנפש המדברת היא כחומר לשכל הנפעל והשכל הנפעל צורה לו וכשנעשה שכל בפועל הוא כדמיון חומר לשכל הקנוי והשכל הקנוי צורה לו ויהי' השכל הזה ג"כ כחומר לשכל הפועל הנבדל במציאותו והשכל הפועל צורה לו והוא תכלית הנפש האחרונה ר"ל התאחדה עם השכל הפועל והיותה היא והוא א' ואל הצורה הזאת נאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. לפיכך כשיתפרד הגוף המורכב מן היסודות ותאבדנה הנפשות והכתות האובדות שאין להם מציאות אלא עם הגופים וצריכות לגופי' לא תאבד הצורה הזאת לפי שאינה כח לגוף כלל שהוא שכל בפועל נבדל מן הגוף הבדלה אמתית עד שתדמה לשכלי הנבדלים ותשיג בוראה ית' כפי מעלתה. ואמר הנביא על זאת הנפש הנשארת ליהושע הכהן הגדול ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ותרגם יונתן בן עוזיאל השלם ואתן לך מהלכין בין שרפיא האלין. ועל הנפש הזאת אמר שלמה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. ואמרה אביגיל לדוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. ושם ינוחו האוהבים אשר שנאו דרך בנים שובבים. והלכו בדרך טובים. לפני ה' קרובים. דע שכשיהיה חפץ האלהי דבק בנפש המדברת וכאשר תצא מן הכח אל הפועל והגיעה לתכלית האחרון להבין ולהשכיל הדברים הטבעיים והגלגלים והשכלים וסיבותיהן וסיבות סיבותיהן ותשלם במעלות המדות ובמעלות שכליות והיא בארץ הקדושה תגיע למעלת הנבואה בחפץ אלהי. והנפש הנבואית היא המעולה ויקרה מכל הכחות הנפשיות והיא המזומנת לקבל השפע העליון המנבא האדם השלם בשכלו ובמדותיו מוכנת להדבק בשכל הפועל מתקנם הנפשות הנוטות מקו היושר מנהגת בני אדם לדרכי האמת והשלום והטוב ואמר חכם אחד כי להגיע למעלה הזאת צריך האיש השלם עשר תנאים. האחד היות גבור בנפשו לעשות המעשים הראוים בלא פחד ויהיה קשה לב למחול לרשעים. השני בנין גופו חזק ואבריו שלמים. השלישי טבעו קל להבין הדברים על אמתתם. הרביעי שיהיה נוח ללמוד וקשה לאבד. החמישי זך ההבנה להבין ברמז הדברים הנאמרים בסוד וישער ענינם. הששי שיאהב הלמוד להועיל לנפשו ולזולתו. השביעי שתהיה לשונו צחה לבאר הדברים לזולתו. השמיני אוהב האמת בטבע ושונא השקר. התשיעי עניו שפל בטבע ושלא יתבזה ושלא יתנבל בתאוה מתאוות העולם אלא שמח בחלקו ונפשו נדיבה. העשירי שיהיה בטבעו אוהב היושר והאמונה ומקבל כל הבא עליו בסבר פנים יפות. וחז"ל כללום בשלש אין הנבואה שורה אלא על חכם עשיר וגבור. אחר שמעלת הנשמה היא זאת וספרנו מעט מזעיר ממעלתה לפי שהיא אצולה ממנו יתברך אנחנו חייבים להודות לשבח לפאר למי שעשה לנו את הנפש הזאת בגוף עפר בלילה. מי יספר כל חסדיו וטובותיו חוזרות חלילה. יתרומם על כל ברכה ותהלה. אחר שסדרו לנו להודות לש"י על הנשמה הטהורה והודינו על תחיית המתים בסוף הברכה באמרנו ואתה עתיד להחזירה בי לעתיד לבא בא"י המחזיר נשמות לפגרים מתים וזה יסוד מוסד באמונתנו כאשר אכתוב בסוף החבור סדרו לנו סדר הברכות שאנו חייבים לברך מעין חסדו וטובו עמנו סדר נכון וישר ונאמן לכל מודה על האמת. ברכת הנותן לשכוי בינה וכו' כי תועלת האדם בו שמקבל האדם הנאה לידע עתות הלילה ושיכוין באותה שמיעה אל מעשיו הנפלאים בכל בעלי חיים ושעשאני ישראל שבחר בנו לעבודתו וגם העבד והאשה אינם שלמים בעבודתו שאינם חייבים במצות עשה שהזמן גרמא. ושאר הברכות ידוע תועלתם והנאתם. והמעביר חבלי שינה מעיני וכו'.
